יום ראשון, 29 במאי 2016

יואל הופמן

העתקתי טקסט של יואל הופמן
אל הדף החלק
כך שרטטתי מתוך התבוננות
מרווחים בין הגפיים
דמות כפולה מזכרונות
ואהבה של כלי מטבח
כך רשמתי את הנצח
בשמיים שהם
כאן

יום שני, 4 באפריל 2016

מדבר #2

מה תהיי?

היא שאלה בנכרית

אני צריכה לחשוב על זה

השבתי בעברית


ואם תלכי עד סוף המדבר

 
תדעי?


התחלתי לצעוד



לא לא היא קוראת


למה תתחפשי?


פעם בשנה


אני מתפשטת לעצמי


זה משעמם


היא עיקמה פנים


בגופית

ואני

פניתי לסוף המדבר


במסע הזה אין שפה


יש


אותי

יום ראשון, 24 בינואר 2016

שבע שניות

שבע שניות לוקח לה להפריד 
בינה לבין עצמה
די! היא אומר
די. היא אומרת חזרה
האישה שבתוכי לא מתאפרת
מסתובבת יחפה בבוקסר בלי חולצה בקיץ
לא תולשת שערות סביב
הפטמה
שותה חבית של בירה
ובקבוק של וויסקי 
בלגימה
האשה שבחוצי 
סורקת ציפורניים משוחות 
לק בשיער
לובשת תחתונים בדגם מנומר
רוקדת בישבן בולט
ועיניים עצומות לרווחה
מנקה אחריה במגבון לח
שלא יוותרו סימנים מן הגוף
שלא ידעו
שהייתה
האישה שבתוכי
יושבת במרפסת
שיכורה
מאפרת הסיגריה בשנייה האחרונה
מעמעמת את האור ומנערת בלורית קצוצה
מפשקת רגליים, מזמינה
שתבואי לשבת בינה 
לבינה
האישה שבחוצי מחייכת לעצמה בביוש
מניעה כתף רכה בגופיה
מתנצלת שהבטן קצת רוטטת
שהיד רועדת
שהלב

שבע שניות לוקח לה להפריד בינה לבין עצמה
שבע שניות
ואז שוב
מהומה


יום ראשון, 20 בדצמבר 2015

שכבה דקיקה

ישנה שכבה דקיקה
בין הגוף שלי
 לאוויר
אני מדברת את הקול שלי
מבפנים אליי
אליך
אצבעות הרגליים
ננעצות
בתחתית האמבט
לייצב
להרגיש
נשימות מנסות לפזר
את הלב ההולם
בחזה
 שלי
שלך
אני חיה את הגוף שלי בתוך שכבה דקיקה
מדברת את הקול שלי אל האוויר
נועצת אצבעות רגליים באמבט
נושפת החוצה את הלב ההולם

כדי
שאתרגל
כדי
שלא תלכי

יום ראשון, 25 באוקטובר 2015

י-איר

י-איר! י-איר!
 יאיר! הוא צועק במלעיל
יאיר ישן עכשיו. עונה לו מיקה מהחלון המסורג של המטבח
הוא יושב לבדו על כיסא פלסטיק ברחבת הבטון בין עמודי הבניין,
 רגליים פשוטות, כרס ענקית, חבוש כובע קסקט שחור
ומשמיע קריאות
קודם הוא צורח שלוש פעמים כמו גורילה
 אחר כך הוא להקה של ברווזים
שבת בערב, רוח חולפת בפסיפלורה
בואי לכאן! בואי! אותך חיפשתי! 
הוא פוקד על חתולת רחוב  שמטיילת על החומה המפרידה בין החצרות
 ובין לבין הוא ממשיך וצועק
י-איר! י-איר!
יאיר!
תגידי מיקה, 
 כסא הפלסטיק מתעוות והוא מדדה אל העץ הצעיר ששתלו  בקצה החצר העלובה, 
הקירחת
 מתי העונה של הבננות? מתי יהיו בננות על העץ
ב-2018 היא קובעת דרך החלון בשפתיים קפוצות ומבטא של ארץ רחוקה
י-איר!
 יאיר!
הכרס וקולות הברווזים הולכים ומתרחקים לאטם במורד הרחוב המחשיך,
 המטפטף
החתולה הסתלקה לה ורק עץ הבננות הצעיר עומד תחת המקצב העדין של הגשם,
 ורוטט

יום שבת, 17 באוקטובר 2015

הנה לך המשקולת

הנה קחי לך את המשקולת
זו שמכבידה על ליבי
והכי בי חזק
הנה קחי לך את הצער
זה שמסמא את לילותיי
והכי בי
הכי בי חזק
הנה
קחי לך את הבכי
זה שמעוור את עיניי
שמרטיב את פניי תחת השמש
הנה קחי לך
 והכי בי
הנה
קחי לך את ליבי
אפילו שהכית בו
אפילו שהכית בו חזק
קחי לך את הלב שלי
כדי שלא יכאב
כדי שלא יכאב
כמו שכואב לי
להיות
לבד


עץ התות

עץ התות שלנובגינה שבמושב
הזדקן מעט
את גזעו החלק הגלילי יכולים להקיף כעת 
שלושה אנשים 
בחיבוק
לאורכו של הגזע נחרץ לו 
סדק כהה ברוחב חמישה עשר סנטימטרים לפחות
ההולך ומתרחב
ככל שמתקרב
 לבסיסו
כמו אישה שהוסיפה למשקלה בפתאומיות
 בהריונה
ועל ירכיה ובטנה
נתפצחו להם נקיקים וורודים
שהתעייפו מכובד משאה
העברתי שלוש אצבעות
בלבו של הסדק
והעץ גרגר ורשרש את
צמרתו לעומתי
פעמון הקרמיקה הכחול
שאמי תלתה על תנוכו
הקיש
והתנדנד
פלומת זקנו באדמה למרגלותיו התנועעה
בריקוד שבטי
ואני רק הפניתי את גבי אל השמש
והלכתי לשתות קפה עם
נעוריי